סדנאות לגיבוש צוות
פעילות גיבוש צוות יכולות להיות סדנה חוויתית חד פעמית או כסדנה מתמשכת. הסדנה מתאימה למגוון רחב של אנשים ולמטרות שונות. הסדנה מכילה מצד אחד כלים מעולם הנומרולוגיה הקבלית- שכוללים ניתוח אנליטי, רציונלי, ומצד שני כלים מהפסיכולוגיה האדלריאנית- שמחוברים לעולם הנפשי.
כסדנה חד פעמית נערכת סדנה חוויתית שמטרתה להעמיק את הקשר בין חברי הצוות, להבהיר את כוחותיו ועוצמתו הייחודיים של כל אחד מחברי הצוות על מנת לגבש את הצוות ולהעמיק את שיתוף הפעולה. זהו מפגש חוויתי שבא לחדד את ההקשבה לאחר. המפגש לוקח כלים מעולמות שונים ומחבר אותם יחדיו ליצירת ארגז כלים יישומיי שכל משתתף בסדנה יכול לקחת עמו- הקשבה נומרולוגית. במפגש נשתמש בנומרולוגיה כדי לבחון את התכונות המולדות והנרכשות כפי שמשתקף בתאריך הלידה ובשם, כיצד תכונות אלו באות לידי ביטוי בשגרה ובמצבי לחץ ומהן הסביבות המיטביות לכל אחד. בעזרתם נוכל ללמוד כיצד לחדד את ההקשבה לעצמי ולאחר. הסדנה מועברת בצורה אינטראקטיבית וכוללת גם הדגמה על המשתתפים, משך הסדנה כשעה וחצי. כל משתתף יצא מהסדנה עם נגיעה נומרולוגית אישית.
כסדנה ממשכת הפעילות מועברת במשך ארבעה חצאי ימי סדנה של 3 שעות כל אחד. הסדנה הנה סדנה חווייתית, במהלכה יעברו המשתתפים התנסויות מעשיות, לצד העברת ידע. במהלך הסדנה יעשה שימוש בכוחה של קבוצה ותעשה עבודה קבוצתית להדגמה ולהפנמה של הנושא בו נדון. לאחר ארבעת המפגשים הראשונים ניתן לקיים חצאי ימי סדנה להעמקה ולתחזוק הכלים שנרכשו על פי הצורך. הסדנה בנויה ל 8-14 משתתפים.
מה מטרות הסדנה המתמשכת?
- הענקת כלים מעשיים לחיזוק המחוברות הארגונית של הכפופים בארגון- הבנת החשיבות ביצירת תחושת השייכות וכלים לביסוסה.
- הענקת כלים מעשיים לחיזוק התקשורת בארגון- הן מול המנוהלים והן מול העמיתים, וזאת באמצעות הקשבה אמפטית, תאום ציפיות, שיתוף, התייעצות, משוב.
- חיזוק כוח הרתימה של המנהלים באמצעות מודל הסמכות השלמה.
למי מיועדת הסדנה המתמשכת ?
הסדנה מיועדת לשכבות ההנהלה השונות בארגון. לכל מנהל שנדרש להניע צוותי עבודה, לרתום עובדים ולקחת חלק בשיתופי פעולה עם מחלקות שונות בארגון, בין אם מנהל ישירות עובדים או מנהל באופן עקיף/מטריציוני.
מה יהיה בסדנה?
במהלך הסדנה יוענקו כלים מעשיים שונים לחיזוק תחושת השייכות ותחושת הערך של העובד בחברה. נכיר את מודל הסמכות השלמה ונבחן איך ניתן ליישם את זה מול המנוהלים. נלמד מהי הקשבה אמפתית, מה חשיבות השיתוף, ההתייעצות, וכיצד לבקש עזרה. נלמד איך לבצע תאום ציפיות, איך למשב ואיך לעודד. נכיר לעומק את מושג תחושת השייכות ונבין את מושג הסובייקטיביות.
קצת הסבר על מהותה של הסדנה–
ידוע כיום עד כמה מידת המחוברות של העובד משפיעה על הבאת ערך לארגון ולעובדים בו. עובדים שמרגישים מחוברות ארגונית- לצוות ולארגון בו הם עובדים, מחוברים יותר למוצר של החברה, ללקוחותיה, למשימותיה. ההשפעה המקסימלית על יצירת מחוברות ארגונית הנה אצל המנהל האישי. מחקרים שונים מראים כי מעורבות עובדים יוצרת מחוברות ארגונית לארגון ולמטרותיו, וכתוצאה מכך משקיע העובד מאמץ מרובה יותר בביצוע עבודתו תוך שימוש בשיקול דעתו. מחקרים גם מראים כי מעורבותם של העובדים מושפעת ממערכות היחסים שלהם עם הממונים והעמיתים בעבודה, וכן מאמונתם ביכולתם לבצע את עבודתם בצורה טובה ולתרום לארגון. מחקר משנת 2019 של אוניברסיטת Binghamton מצא כי סביבת עבודה חיובית עוזרת לעובדים להרגיש שייכים. כתוצאה מכך יש להם סיפוק רב יותר בעבודה והם יותר יוזמים בעבודתם. מחקר נוסף מאותה שנה מראה כי הנעת עובדים באמצעות רווחים יכולה להוביל לחוסר אמון, חוסר שביעות רצון ויחסי עבודה עכורים עם הממונה.
מחוברות ארגונית זו נקראת בפסיכולוגיה ההומניסטית תחושת שייכות. תחושת שייכות הנה צורך בסיסי של כל אדם. פגיעה בתחושת השייכות מובילה לפגיעה בתחושת הערך של האדם, באמונה שלו בעצמו וביכולותיו. מודעות לדבר זה תאפשר בחירה של כלים לחיזוק תחושת השייכות ולחיזוק תחושת הערך של העמיתים והעובדים שלנו.
ארגונים עוסקים רבות בשאלה: כיצד ניתן לחזק את תחושת השייכות של העובד לארגון? התאוריה האדלריאנית נותנת מענה באמצעות סל כלים שיישומם מאפשר חיזוק תחושת השייכות ותחושת הערך של העובד- ומכאן את האפקטיביות שלו והפרודוקטיביות שבו. והנקודה המשמעותית- שהכלים הנם כלים אוניברסליים. כלים שבאים לחזק את תחושת השייכות ותחושת הערך של העובד.
הייחודיות של הגישה האדלריאנית לעסקים הנה בראש ובראשונה באופטימיות ובגישה המעשית שלה. אדלר, בניגוד לפרויד- לא שואל “למה?”, אלא “לשם מה?”. אין עיסוק במה שהיה עד היום, אין ניתוחים מרובים או שעות של ראיונות- אלא התעסקות בכלים מעשיים שיעזרו לכל עובד לחזק את תחושת המחוברות הארגונית שלו.
כלים אלו יאפשרו הנעת עובדים על ידי רתימה.
הגישה ההומניסטית וההוליסטית של אדלר מחזקת את התקשורת, מחזקת את ההקשבה וההבנה בסובייקטיביות, ומשפרת על ידי כך עבודה בצוותים רב תחומיים.











